פעם, בארץ רחוקה-רחוקה ושמה ליטא, חיה ילדה קטנה שקראו לה ליאורה.
את שמה העברי קיבלה במקור, בעקבות רשימה סודית, שעברה בין יהודים בברה”מ
ושם רוסי לא ניתן לה. מזל שהיא עלתה לארץ בגיל חמש, כי אחרת – אוי ואבוי מה היה קורה.
אחרי מרכז-הקליטה בבאר-שבע, היא גרה בשיכון בקראון, בשכונה בגבעת-שמואל,
עברה 13 דירות מתל-אביב עד ירושלים, ותקעה סוף-סוף עוגן בכרכור, שם היא גרה
עם בעלה, בתה והכלבה שלה זוזי.
ליאורה גרוסמן היא מאיירת של יותר ממאה ספרי ילדים, אוצרת איור ישראלי, ומורה לאיור. לפני עשרים שנה היא כתבה סיפור קצר על ילדה עולה וכלב, אבל לא הצליחה להוציא אותו לאור.
שנים מאוחר יותר, בתקופת הקורונה – נשלף כתב-היד הישן ממחבואו, הורחב מעט ונשלח לנעה מנהיים מהוצאת כנרת, זמורה, דביר, שהסכימה לערוך אותו.
מפה לשם, 352 עמודים, 96 איורים ושלושה סטריפים של קומיקס מאוחר יותר יצא לאור הספר החוקים.
מאז שיצא לאור, החוקים שבר את כל החוקים:
הוא הפך לרב מכר, חצה את מגבלות הגיל והפך לספר נוער שהורים קוראים מתחת לשמיכה, שאחיות מעבירות לאחים שלהן ושקוראים בכל מקום בארץ.
ליאורה גרוסמן מתחילה עכשיו לעבוד על ספרה השני: “אנשים כמוני”.
